להלן כתבה שכתב יורם הופמן, עורך כל אלה בני קטורה לרגל יום השואה 2014: English translation follows Hebrew
דבר העורך: "על
הטמטום"
בחלומי ראיתי איך קם מנהיג ערבי, ובפומבי מצהיר: "השואה היא הפשע הנורא ביותר שבוצע
כנגד האנושות"
התעוררתי ומצאתי שזה לא היה חלום. זה קרה
במציאות, בשנת 2014, והמנהיג הערבי שהעז לקום ולצאת בפומבי כנגד מחוללי השואה היה
לא אחר מאשר אבו מאזן – יושב ראש הראשות הפלשתינאית, אויבנו המר.
יו"ר הרשות הפלסטינית, שבעבר נטען כי הוא מכחיש שואה, פרסם היום הצהרה
תקדימית על השואה. "העם הפלסטיני הוא הראשון לדרוש להסיר את העוול והגזענות
שעמים אחרים סובלים מהם"
ומה עשו "מנהיגינו"? במקום לברך אותו
על אומץ ליבו, במקום ליפול על צווארו ולהכריז "אחינו אתה", במקום להכריז
כי על מחווה כזו יש להשיב במחווה, מה הם עשו לדעתכם? הם כמובן דחו אותו בזלזול.
"הוא לא התכוון ברצינות" נאמר בתגובתם, "הוא מנסה לעשות שואה
שנייה"
איזה טמטום. הרי זו הזדמנות להסכים על משהו, קו
התחלה שממנו אפשר להתקדם. ברור לכולם שהפלשתינאים, ובראשם אבו מאזן, לא נהפכו
לאוהבי ישראל. ברור שהסכנות רבות וצריך למדוד את הפלשתינאים גם לפי מעשיהם –
הטובים והרעים – אבל אנחנו חייבים להקשיב לדבריו של אבו מאזן. אולי זאת מלכודת,
אבל אם זה אמיתי – יש לנו בסיס, ובכל מקרה, למה לסרב ולדחות את המסר שהביא?
הממשלה הזו, באטימותה ובעיוורונה הולכת ומזכירה
את ממשלת גולדה, והתוצאות של מעשיה ומחדליה עלולות להיות לא פחות קשות, לנו ולכול
המזרח התיכון.
יורם
On Stupidity
Translated from an
article by Yoram Hoffman on Holocaust Remembrance Day
In my dreams, I see an Arab leader rise up and declare
publicly, “The Holocaust is the most terrible crime committed against humanity.”
I awoke and discovered that it wasn’t a dream; it actually took place, in 2014,
and the Arab leader who dared to rise up and come out publicly against the perpetrators
of the Holocaust was none other than Abu Mazen, head of the Palestinian
Authority, our archenemy.
The chair of the Palestinian Authority, about whom in the
past it was claimed that he denies the Holocaust, today declared
unprecedentedly in reference to the Holocaust: “The Palestinian people is the
first to demand eradicating the grief and bigotry from which other nations suffer.”
And what did our “leaders” do? Instead of congratulating
him on his courage, instead of embracing him and declaring, “Thou art our brother”*,
instead of announcing that such a gesture deserves a gesture in kind, what do
you think our “leaders” did? Naturally, they dismissed his statement outright: “He
didn’t mean it,” was their response. “He’s trying to carry out a second Holocaust.”
What stupidity. Here we had the opportunity to agree on
something, a starting point from which we could progress. We all know that the Palestinians,
led by Abu Mazen, aren’t our biggest fans. We know that the dangers are many
and that we need to judge the Palestinians by their actions as well as by their
words, both good and bad. But we also have to heed Abu Mazen’s words. Perhaps it’s
a trap; but if he’s for real, then we have a foundation. In any case, why
reject his message?
Our government, in its
blindness and obtuseness, is more and more reminiscent of that of Golda Meir,
and the results of our intransigence are liable to be no less grave than were her
deeds and omissions — for us and for the entire Middle East.
reference to Genesis 45:14-15
No comments:
Post a Comment